סמוראי

סמוראי הם לוחמים יפניים שהיו פעילים במשך השנים ביפן, במיוחד בין המאה ה-12 למאה ה-19. הם נודעים בזכות מיומנויותיהם הקרביות, נאמנותם ואדיקותם לקוד הכבוד שהכתיב את ערכיהם. הסמוראים ניהלו חברה כובשת ונלחמו ממלכה מול ממלכה, והם זכו ליראת כבוד רבה בחברה היפנית. המאפיין המרכזי של הסמוראים היה הלהב המעוקל, או הקטנה, שהייתה כלי הנשק העיקרי שלהם. הסמוראים חיו על פי עקרונות נוקשים של נאמנות, תעוזה ויושרה, שהיו חלק מקוד הבושידו – קוד הכבוד שלהם. המעמד הסמוראי נעלם במידה רבה עם הרפורמות המודרניות במאה ה-19, אך תרבותם ואופיים נשארו חקוקים בזיכרון ההיסטורי והתרבותי של יפן.